שפיגל, טל שפיגל

שבתי מפריז היפה לפני כמה ימים והדבר הראשון שבא לי לכתוב עליו הוא על  "Desserted in Paris" מייזם הענק של האומן והקונדיטור הישראלי  טל שפיגל.
אני מעריץ מעצבים ואנשים שיכולים לשים משהו אסתטי אחד ליד השני כשאין שום קשר ביניהם אבל במוח שלנו  זה בום. זה מהפנט אותי כמו מאמץ מוח במציאת קשר בין צורות  במבחן פסיכוטכני.

אודות
למי שלא מכיר: טל הוא ישראלי שהגיע לפריז בעקבות אהבתו למקצוע ונתקל בבעיה שעוברת על רובנו כשאנחנו נוחתים בבירות קולינריה - חוסר ידע את מי כדאי לבקר ולמה כדאי לבקר. מיהם כוכבי המקום? וממי כדאי ללמוד?
את הבעיה הוא פתר באמצעות מיקסום אפליקציית האינסטגרם החביבה על רובנו. הוא החל לרכוש קינוחים בקונדיטוריות על ולצלם אותם כשהוא מתאים את נעליו עיצובית למנה. הוא מתייג את שם הקונדיטור וכך קל להתמצא.
התוצאה מעל 143אלף עוקבים ושם דבר בקרב אוכלוסיית המעצבים וקונדיטורי העל בפאריז ובעולם כולו. זה מגיע למצב שכוכבי העל בפאריז שעוסקים בקולקציות קינוחים חדשים, מזמנים אותו לתהליך היצירה שלהם והוא מקבל השראה ומחבר את התמונה הסופית בראש. כוכבי צרפת הבינו ש"אם אתה לא שם אתה לא קיים". גם יצרני נעלים בעקבותיו מבינים שמדובר פה בלא אחרת מאשר סנסציה.

תודות לחבר משותף (ראש מגמת הקונדטוריה בבית הספר בישולים בו למדתי -  שף קונדיטור ברי סייג) הכרתי את טל בשהות שלי שם. ואף הוזמנתי ביחד עם ברי לבקר אותו בביתו. ולטעום קינוחים מצילומי אותו היום.(כמה נעלים יו!@!??&)

הסיפור שגולל השאיר אותי מוקסם. אם נראה שהפריצה המטאורית של איש אומנות הפטיסרי והעיצוב היתה פשוטה וקלה - אזיי שממש לא.
מאחורי חיצוניותו הפריזאית היפה והמעוצבת של טל, למעשה, מסתתר סיפור של עבודה קשה, בגיל 30 המאוחרות, כשוליית השוליות, מאחורי הקלעים של אחת מהקונדטוריות המוערכות ביותר בפאריז. התהליך הוא למידה איטית וסזיפית של התחום בלי משכורת ובחוזק נפשי מעורר הערכה ולאורך כמה שנים.
התפנית באה בעקבות הברקה צילומית של טל כשהבחין שהקינוח שרכש מזכיר לו את נעליו. הוא ביים תמונה בה רואים את הקינוח מעל הנעלים והשאר היסטוריה. מגזין עיצוב שעקב אחר עבודותיו פירסם מאמר עליו והקהילה העיצובית חיבקה בחום.
נפל בחלקי הכבוד לסייר עם טל בעיר ולהגיע לקונדטוריות המדוברות. פשוט סיור מהפנט. מלמד ובעיקר טעים.

אני מפרגן לטל כי הוא באמת איש עבודה בלי קיצורי דרך. השיא מבחינתי הוא קיר שלם שלו שהוצג בסלון השוקולד בפריז והספר שלו עם הצילומים המפורסמים שרואה אור בצרפתית.  בסלון השוקולד הוצבו גם רקעים על הריצפה, אנשים רכשו קינוחים וצילמו אותם על רקע נעליהם בכנס הענק.  

טל שפיגל שם אותנו על המפה מהצד החיובי, נתן לי השראה, והראה שיש לנו, כישראלים, ראש טוב ומעז. אני חוזר מפריז מלא בהשראה לבנייה ופיתוח, אבל גם עם הרגשה טובה שאנחנו, על כל הביקורת העצמית שלנו, מתקדמים יפה מאד. צומחת פה תרבות וצריך לעשות הכל כדי לשמור עליה.